מילוי המסלולים הוא הצורה הבסיסית של מתפרצת. דמיינו את המגרש מחולק לאורכו לשלושה מסלולים. הכדור עולה במסלול האמצעי; שני אגפים רצים במסלולים החיצוניים, רחבים, ליד הקווים הצדדיים. בערך בגובה ההמשך של קו העונשין, האגפים חותכים באלכסון לכיוון הטבעת. אחריהם מגיעים טריילר ושחקן חמישי, לפי המתפרצת של הקבוצה.
למה מאמנים משתמשים בזה
כי הפיזור במעבר הוא אותה בעיה כמו הפיזור בהתקפה מסודרת, רק עם פחות זמן. שלושה תוקפים שפרושים לרוחב המגרש מכריחים את המגינים החוזרים לבחור. שלושה תוקפים באותו מסלול מאפשרים למגן אחד לשמור על כולם. רוב תרגילי המעבר, משמינייה בשלישיות ועד 3 על 2, הם בבסיסם תרגילי מילוי מסלולים.
איך עושים את זה
- הכדור באמצע. השחקן האמצעי תופס, מסתכל קדימה ומכדרר רק כשאין שום דבר פתוח.
- האגפים רחבים. נוגעים במסלול של הקו הצדדי; לא נסחפים לכיוון הכדור.
- לחתוך מאוחר. נשארים רחבים עד ההמשך של קו העונשין, ואז חותכים בזווית של 45 מעלות לטבעת.
- קודם ריצה, אחר כך קריאה. היתרון במתפרצת בא מהריצה, לא מזה שמוביל הכדור מכדרר לתוך העומס.
Basketball For Coaches ו-Coach’s Clipboard מלמדים את זה שניהם עם שלושה מסלולים וכלל אחד: השחקנים נשארים במסלול שלהם, והשחקן האמצעי משתתף בכל חילוף מסירות.
תרגילים
מסירות בשלושה מסלולים היא הגרסה הפשוטה ביותר. השמינייה בשלישיות מוסיפה חצייה מאחורי המקבל; התרגיל מסירת פתיחה ומילוי מסלולים מוסיף את הריבאונד ואת המסירה הראשונה. 3 על 2, 2 על 1 ברצף מציב מגינים לפני המסלולים. התרשים מראה את המסלולים בתוך מתפרצת ראשונית.