איום משולש הוא העמידה ששחקן לוקח אחרי שתפס את הכדור ולפני שהוא מכדרר. הוא עומד עם הפנים לסל, ברכיים כפופות, הכדור על המותן בצד יד הזריקה, מבט למעלה. מהעמדה האחת הזו הוא יכול לזרוק, למסור או לחדור, והמגן לא יכול לדעת מה מהשלושה.
למה מאמנים משתמשים בו
כי רגע התפיסה הוא הרגע שבו המגן הכי פחות יודע מה לעשות. שחקן שתופס ומיד מכדרר ניצל אחת משלוש האפשרויות שלו בלי לקבל דבר בתמורה. שחקן שתופס באיום משולש מכריח את המגן לנחש.
זה גם מגן על הכדור. כשהוא מוחזק במותן, והגוף בינו לבין המגן, הרבה יותר קשה להגיע אליו מאשר לכדור שמוחזק מקדימה ליד החזה.
איך עושים את זה
- לתפוס מוכנים. שתי הרגליים מוכנות לפיבוט, ידיים למעלה.
- להסתובב לסל. עושים פיבוט עד שהחזה פונה לסל.
- כדור במותן. מרפקים החוצה, הכדור מוגן, לא מעבירים אותו מול הידיים של המגן.
- לקרוא את הרגליים. את המגן שלא מגיב לג׳אב סטפ אפשר לעבור בחדירה; מעל מגן שנסוג אפשר לזרוק.
הג׳אב סטפ הוא הצעד הבא הטבעי: צעד קצר ומהיר לכיוון הרגל הקדמית של המגן כדי לראות איך הוא מגיב. הסדרה איום משולש וג׳אב סטפ מלמדת את העמידה ואת שתי הקריאות, חדירה וזריקה, קודם מול כיסא ואחר כך מול מגן אמיתי. ברמזור אדום, רמזור ירוק, שחקנים צעירים עוצרים ב”אדום” ומביאים את הכדור ישר לאיום משולש.
האיום המשולש חשוב יותר מכול מול קלוזאאוט: מגן שרץ אליכם הוא הכי קל לעבור בחדירה או לזרוק מעליו.