עצירה בקפיצה היא עצירה על שתי הרגליים באותו רגע. השחקן קופץ קפיצה קטנה מתוך כדרור או ריצה ונוחת עם שתי הרגליים יחד, בערך ברוחב הכתפיים, ברכיים כפופות, חזה זקוף, הכדור צמוד לחזה. החלופה היא עצירה בשני זמנים: רגל אחת ואחר כך השנייה.
למה מאמנים משתמשים בה
כי שחקן שיודע לעצור בשליטה עוד יכול לעשות משהו. שחקן שבולם בהחלקה על רגל אחת נאלץ לעשות צעדים, ליפול או לזרוק את הכדור. העצירה בקפיצה מאפשרת לו לעצור בתוך העומס, להסתכל, לעשות פיבוט ולמסור, והיא הבסיס ללייאפ בכוח, שמסתיים מאותה נחיתה על שתי רגליים.
זו גם הנחיתה הבטוחה יותר. החימומים למניעת פציעות שעליהם מבוסס FIFA 11+ מלמדים נחיתות רכות על שתי רגליים, על כריות כפות הרגליים, עם אגן וברכיים כפופים ובלי שהברכיים יקרסו פנימה. עצירה בקפיצה טובה היא אותה נחיתה עם כדור.
איך עושים את זה
- קפיצה קטנה. Basketball For Coaches אומרים את זה ישירות: לא לקפוץ גבוה.
- לנחות יחד. שתי הרגליים באותו רגע, ברכיים כפופות, ראש למעלה.
- להגן על הכדור. בחזה או במותן, מרפקים החוצה.
- אחר כך פיבוט. בוחרים רגל ציר ומשאירים אותה על הרצפה.
איך שופטים עצירה, ואיזו רגל יכולה אחר כך להיות רגל הציר, תלוי באופן שבו השחקן נוחת ובתקנון של הליגה שלכם, אז כדאי לבדוק את חוק הצעדים שלפיו אתם משחקים.
לצעירים ביותר, רמזור אדום, רמזור ירוק מלמד את העצירה כמשחק. התרגילים עצירה, פיבוט ומסירה ופיבוט בארבע פינות מוסיפים את הפיבוט ואת המסירה.