תרגילי קליעה בכדורסל לאימון קבוצתי

לתרגילי קליעה טובים בכדורסל לאימון קבוצתי יש שלושה דברים משותפים. השחקנים לוקחים את הזריקות שהם לוקחים במשחקים, במהירות שבה הם משחקים, ומישהו סופר. כל השאר — מספר הכדורים, הרוטציה, התחרות — קיים כדי לשמור על שלושת הדברים האלה.

רוב הקליעה הקבוצתית נכשלת כבר בראשון. השחקנים לוקחים זריקות קפיצה ארוכות, איטיות וחופשיות ממקומות שמהם הם אף פעם לא זורקים במשחק, והמאמן תוהה למה הקליעה מהאימון לא מופיעה בשבת.

קודם מארגנים: סלים, כדורים וקבוצות

לפני שבוחרים תרגיל, מחשבים כמה זריקות כל שחקן מקבל. כדור אחד ותור של שישה בסל אחד הם במקרה הטוב זריקה אחת לשחקן כל חצי דקה. אותם שישה שחקנים בשתי קבוצות של שלושה, עם שני כדורים לקבוצה, זורקים פי ארבעה או חמישה יותר.

ברירת מחדל פשוטה:

• קבוצות של שלושה לכל סל. זורק, לוקח ריבאונד, מוסר. מתחלפים אחרי כל זריקה או כל דקה.
• שני כדורים לכל קבוצה. מי שלוקח ריבאונד מוסר את הכדור השני החוצה בזמן שהזורק עוד נוחת מהזריקה הקודמת.
• עגלת כדורים או מאמן לתרגילים שצריכים אספקה קבועה.
• דקה לכל עמדה, ואז מחליפים. סבבים קצרים שומרים על עצימות גבוהה.

אם יש יותר שחקנים מסלים, מפעילים לידם תחנת סיומים או שליטה בכדור ומחליפים קבוצות כל כמה דקות. שחקנים שמחכים לא לומדים כלום.

1. קודם מסיימים: תרגיל מיקאן

כל בלוק קליעה צריך להתחיל ליד הטבעת. תרגיל מיקאן הוא חמש דקות של לייאפים קצרים מהצדדים לסירוגין כשהכדור נשאר למעלה, והוא עושה שלוש עבודות: מחמם את המגע, מאמן את הרגל והיד הנכונות בשני הצדדים ומרגיל את השחקנים לתפוס את הכדור כשהוא יוצא מהרשת ולעלות מיד שוב.

סופרים קליעות ב-30 שניות ורושמים את המספר. שחקנים שרואים את המספר שלהם מתאמצים יותר.

2. ביציאה מחסימה: זריקות מקרל סביב כיסאות

כיסא בכל מרפק מחליף את החוסם. הזורק מוביל את המגן הדמיוני שלו לתוך הכיסא, מקיף אותו בקרל צמוד, תופס מסירה מהמאמן ועולה לזריקה.

דגש האימון החשוב ביותר הוא הקרל עצמו. אם הזורק נסחף לרוחב, החסימה לא חוסמת אף אחד והזריקה יוצאת מרחוק יותר מאשר במשחק. הכתף משפשפת את הכיסא, הידיים מוכנות, בתפיסה הרגל הפנימית נוחתת ראשונה, הכתפיים מיושרות לסל לפני הזריקה. יש מאמנים שמלמדים עצירה בקפיצה בתפיסה במקום עצירה בשני צעדים. שתיהן עובדות; בוחרים אחת לקבוצה ונשארים איתה.

השלב השני שולח את הזורק חזרה מתחת לטבעת כדי להקיף בקרל את הכיסא השני. זו החזרה שחשובה: שני קרלים, שתי תפיסות, שתי זריקות, ואז מתחלפים.

כשהקרל נקי, מוסיפים קריאה. מגן הולך אחרי הזורק, והזורק עושה קרל אם המגן רודף מאחור, או מתרחק לאגף (fade) אם המגן מקצר מתחת לכיסא. זו אותה קריאה שקלע עושה ביציאה מ-pin-down או מ-stagger בהתקפה שלכם.

3. Catch and shoot מעמדות משחק

קליעה בזוגות היא תרגיל הקליעה הקבוצתי הפשוט ביותר ועדיין אחד הטובים, כל עוד העמדות נכונות. בוחרים את שלוש או ארבע העמדות שההתקפה שלכם באמת מייצרת: שתי הפינות, שני האגפים והראש אם אתם משחקים דרכו. גבוה שאף פעם לא זורק מהאגף לא צריך לבלות את האימון בזריקות מהאגף.

הכללים:

• המוסר מוסר לכיס הזריקה של הזורק, לא לפנים.
• הזורק מגיע לתפיסה בתנועה, הרגליים מוכנות, הידיים מראות מטרה.
• הזורק הולך אחרי הזריקה שלו והופך למוסר. המוסר הופך לזורק בעמדה הבאה.
• דקה לכל עמדה, הקליעות נספרות בקול.

עם שחקנים בוגרים יותר מוסיפים בכל תפיסה שלישית הטעיית זריקה וכדרור אחד לזריקה מעצירה. הטעיית זריקה שימושית רק אם היא נראית בדיוק כמו הזריקה.

4. זריקה מול קלוזאאוט

במשחק, זריקה כמעט תמיד מגיעה עם מגן שרץ אל הזורק. מחברים את תרגיל הקלוזאאוט לקלעים שלכם, ושתי הקבוצות משתפרות בבת אחת.

המגן מתחיל בעזרה מתחת לסל. המאמן מוסר לאגף, המגן עושה קלוזאאוט, והזורק בוחר: זורק אם המגן מגיע קצר, עוקף אותו בחדירה אם הוא חולף על פניו, עם שני כדרורים לכל היותר. סופרים לשני הצדדים. נקודה על כל קליעה, נקודה להגנה על כל עצירה.

זה התרגיל שבו הקליעה פוגשת את ה-drive and kick. השחקנים לומדים שקלוזאאוט טוב לוקח את הזריקה ומוותר על החדירה, ושקלוזאאוט רע מוותר על שתיהן.

5. סיום במהירות

לייאפים בהליכה לא עוברים למשחק. שני תרגילים מהספרייה שמים את הסיום בסוף של תנועה אמיתית.

מהסולם לסיום מריץ רגליים מהירות בסולם זריזות ומעל שתי משוכות נמוכות, תפיסה בתנועה, כדרור חזק אחד ליד בובה וסיום גבוה דרך הלוח.

השמינייה בשלישיות מסיימת כל מעבר בלייאפ אחרי מסירה במהירות מלאה, בדיוק הסיום שמתפרצת צריכה. הכלל לשניהם: לייאפ שהוחמץ הוא התור של הקבוצה הבאה, לא ניסיון שני.

6. קליעה בעייפות

זריקות עונשין וזריקות בסוף משחק קורות אחרי ריצה. מתאמנים עליהן כך.

• עונשין אחרי ספרינטים. הלוך וחזור לאורך כל המגרש, ואז שתי זריקות עונשין. היעד הקבוצתי הוא מספר קליעות מתוך הניסיונות לפני שהתרגיל נגמר.
• עונשין תחת לחץ. זורק אחד, כל הקבוצה מסתכלת. החטאה והקבוצה רצה; קליעה והשחקן הבא ניגש לקו. משתמשים בזה במשורה, כי לחץ עובד רק כשהוא נדיר.

המדריך שלנו לתרגילי כושר עם כדור מציע עוד דרכים לשים את הקליעה בסוף של מאמץ אמיתי.

סופרים

קליעה בלי ספירה היא התעמלות. קליעה עם ספירה היא אימון.

לא צריך תוכנה. מספיק דף עם שם של כל שחקן ושלוש עמודות — התרגיל, קליעות, ניסיונות — שהשחקנים ממלאים בעצמם אחרי כל סבב. פעם בשבוע משווים. שחקנים שרואים את המספר שלהם ב-catch and shoot עולה מאמינים בתרגיל. שחקנים שהמספר שלהם תקוע מראים לכם איפה הטכניקה צריכה עבודה.

גם סבבים תחרותיים עוזרים. שני סלים מתחרים על סכום קבוצתי. קבוצה אחת מול אחרת, מאותן עמדות, במשך דקה. הקבוצה המפסידה לא רצה; באימון הבא היא זורקת ראשונה סבב נוסף.

טעויות שכדאי להימנע מהן

• זריקות טכניקה בלי סוף. הן שייכות לשתי הדקות הראשונות עם מתחילים, לא לאמצע אימון של הקבוצה הבוגרת.
• זריקה מעבר לטווח. אם הטכניקה משתנה כדי שהכדור יגיע לטבעת, הזריקה רחוקה מדי.
• אף אחד לא לוקח ריבאונד. מי שרודף אחרי הכדור באותה עוצמה שבה הזורק זורק מכפיל את מספר הזריקות בתרגיל.
• דיבורים בזמן החזרות. מאמנים בין הסבבים. בזמן הסבב, השחקנים זורקים.
• בלי עמדות משחק. מתאמנים על הזריקות שההתקפה שלכם מייצרת.

לשרטט תרגילי קליעה משלכם

תרגיל מיקאן, הקרל סביב הכיסאות, הקלוזאאוט, מהסולם לסיום והשמינייה נמצאים כולם בספריית התרגילים של SlongeHoops, עם שרטוט לכל שלב, הציוד, דגשי האימון והווריאציות. פותחים אחד מהם באפליקציה כדי לשנות אותו: מזיזים את הכיסאות לאגפים, מחליפים את המאמן במוסר, מוסיפים זורק שני.

אם תרגיל הקליעה האהוב עליכם עוד לא שם, משרטטים אותו בעורך התרגילים. מציבים את הכיסאות, הקונוסים או עגלת הכדורים איפה שהם עומדים באולם, גוררים מכל שחקן כדי להראות את החיתוך, המסירה והזריקה, והתרגיל מתנגן שלב אחרי שלב. בספרייה יש הרבה תרגילי קליעה נפוצים, אבל לא את כולם. גם הציוד נשאר לאורך כל התרגיל איפה שהצבתם אותו: כיסא לא יכול לזוז בין שלבים.